פרוייקט שנה טובה עם הילדים ואיך מכינים "קש דבש"

שנה טובה ונהדרת לכל קוראי וקוראות הבלוג שלי. אתם אולי לא רבים אבל אתם מובחרים :-)

מאחלת לכם שנה נהדרת, מלאת שמחה, אהבה, הצלחות ובריאות. שתמיד תשתו את הקפה חם, ותזכו לשנ"צ מפנק. שתמיד המספריים שלכם יהיו חדים ותזכרו איפה הנחתם אותם.

אמנם המון זמן לא פרסמתי אבל זה רק בגלל שלא היה לי זמן להגיע למחשב (למעט למטרות עבודה). אבל עשיתי המון יצירה לקראת החג הזה, אנסה לפרסם את כל מה שעוד לא פירסמתי בימים הקרובים.

הפרוייקט הראשון הוא פרוייקט עם הילדים. אצלנו בקיבוץ כל שנה מחלקים שנות טובות בין הילדים. כל משפחה שמה "תיבת דואר" מחוץ לבית והילדים עוברים ומחלקים שנות טובות לכולם. זה מנהג כיפי ומקסים. עשינו חישוב שאנחנו צריכים להכין בערך 40 ברכות ואני יודעת שטווח היצירה של הבת שלי הוא לא יותר מחצי שעה כל פעם אז חשבנו על עיצוב קל.

גזרנו דף בצורה של כוורת, הבת שלי השתמשה בסטנסילים ודיו דיסטרסט לצבוע אותו בצבעי כוורת ואז סרקנו את מה שעשתה והדפסנו על דף 40 פעמים. זה היה ביום אחד. למחרת, היא ואחיה הגדול כתבו את הברכה והדביקו את המדבקות.

ובסוף צירפנו את השוס הגדול של הברכות השנה: "קש דבש" שהכנו לבד. מאחורי הקשים האלו עומד סיפור ארוך. את הרעיון ראיתי בפינטרסט כבר לפני שנה (או אפילו יותר) ומאז אני בחיפושים אחרי קשים שקופים. בארץ אין להשיג, זאת המסקנה שלי, חיפשתי בכל הסופרים וכל חנויות החד פעמי הקרובות אלי, גם להזמין בארץ משום מקום אין. אז הזמנתי מדוד עלי (aliexpress) - הגיעו בצבע שחור! וכבר לא היה זמן להזמין חדשים. אבל לפני כמה חודשים גיל ואני היינו בספרד ונכנסנו לבית קפה ושם היו קשים שקופים, אז ביקשתי והם נתנו לי 15 לקחת :-) אז מהם הכנו את הקשים לברכות. בקיצור, הדבש כחול לבן (בעצם גם זה לא ממש בטוח אחרי כתבה שקראתי בסוף שבוע, תקראו כאן...) והקשים מספרד...

קש דבש זה קש שקוף שמילאנו בדבש וסגרנו משני הצדדים. לא הייתי בטוחה שהמקבלים יבינו מיד מה זה הקש המוזר הזה, אז החלטתי שצריך לצרף תגית קטנה לברכה.

את התגיות יצרתי וחתכתי בסילואט, אם הייתי חכמה הייתי חושבת לעשות גם את החור של התגית בסילואט, אבל שכחתי אז אותו הוספתי אחרי. אבל בכל מקרה זה היה מאוד זריז, כי דף אחד הספיק לי לכל הקשים שהיו לי.

ומכוון שזה בלוג יצירה, תיעדתי את אופן הכנת הקשים, לטובת מי שמעוניין (יש גם סרטון בסוף). את התמונות והסרטון צילם הבן שלי :-)

עשיתי המון נסיונות לסגור את הקשים, עם הפיוז טול, עם מגהץ, עם נר והדרך שמצאתי עבדה לי הכי טוב והכי אמין.

אנחנו הכנסנו את הדבש לתוך הקשים עם מזרק קטן. צריך לשים לב שהקש פתוח משני הקצוות, אחרת אי אפשר להזריק את הדבש לתוך הקש כי האוויר דוחף אותו החוצה.

לאחר מכן מצמידים את שני הקצוות של הקש ביחד עם פלייר אף ארוך (אני ניקיתי אותו טוב טוב עם סבון וחיטאתי באלכוהול). משאירים בערך סנטימטר של קש. עם נר או מצית (אנחנו השתמשתי במצת אף ארוך לגריל, שנוח להחזיק אותו דלוק ביד אחת) ממיסים את הפלסטיק של הקש כמה שניות.

את השלב הזה יש לעשות בזריזות. מיד שמסיימים לחמם את הפלסטיק, מזיזים את האף הארוך של הפלייר לחלק המחומם (כלומר לסוף הקש) ולוחצים על מנת לקבע את החיבור של שני הצדדים של הקש ולאטום אותו. זה דורש 3-4 שניות, לא יותר.

מנקים את הדבש שיצא בתהליך החוצה עם מגבון לח.

וזאת התוצאה, קשים מגניבים שקופים עם דבש זהב בתוכם.

הנה לינק לקשים שקופים עם מוכר עם ביקורות טובות לטובת דורות עתידיים שיקראו את הפוסט הזה (זה לא המוכר שהזמנתי ממנו).

זהו. חפרתי מספיק להיום..

שנה טובה  אוהבת את כולם.
אפרת.